5 כלים להתמודדות עם הסטרס בזמן תהליך פרידה וגירושין

כדי שאדם יהיה מאושר ורגוע, חשוב שהראש (המחשבות) והלב (הרגשות) יהיו במקום טוב ומאוזן. אולם, תהליך גירושין טורף את כל הכלים ומערער את האדמה מתחת לרגלינו. הוא משפיע כמעט על כל תחום בחיינו – מהקשרים האישיים, דרך הקריירה ועד הבריאות הפיזית והנפשית. התוצאה היא יצירת סטרס ברמה גבוהה מאוד, ולעיתים אף תחושת הישרדות ממשית, כאילו אנחנו מנסים להחזיק מעמד במים סוערים.

במהלך פרידה וגירושין, אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא ההתמודדות עם האובדן – אובדן מערכת היחסים, השגרה המוכרת והעתיד המשותף כפי שדמיינו אותו. רגשות כמו חרדה, דיכאון, ובדידות הם שכיחים ויכולים להחמיר את רמות הסטרס באופן דרמטי.

הסטרס משפיע גם על יכולת קבלת ההחלטות, והופך לעיתים את התהליך לקשה יותר. רגשות סוערים עלולים לגרום לקבלת החלטות מתוך כעס או פחד, במקום ממקום רציונלי ומאוזן.

לא רק הנפש מושפעת מהסטרס – גם הגוף מגיב. סטרס כרוני בזמן פרידה או גירושין עלול להוביל לתסמינים פיזיים כמו כאבי ראש, בעיות עיכול, עייפות כרונית, ואף השפעות על מערכת החיסון. ידוע כי סטרס ממושך יכול לגרום גם להחמרת מצבים רפואיים קיימים כמו יתר לחץ דם ובעיות לב..

כדי להתמודד עם כל אלה כדאי להכיר את הגורמים המעודדים את מנגנוני הסטרס במוחינו.

הגורמים המרכזיים לסטרס

ישנם מספר גורמים בסיסיים מרכזיים לסטרס ומהלך הגירושין מפגיש אותנו עם כולם,

1. אמונות יסוד שליליות – אלו מחשבות שנוצרות כאשר מתרחש אירוע מסוים, כמו החלטת בן הזוג להיפרד, ואז מתחילה שרשרת של מחשבות שמובילה לקטסטרופה.

לדוגמה: *בת זוגי עוזבת אותי -> אשאר לבד כל חיי -> אין לי יכולת להתפרנס -> אשקע בדיכאון -> יפטרו אותי -> לא יהיה לי מה לאכול -> ילדיי ימותו מרעב!!!* אמונות יסוד שליליות מובילות לרצף של מחשבות שמייצרות בסופם קטאסטרופה ואו הרגשה שהסביבה תגלה שאני לא שווה דבר. ברור שאם אלו מחשבותיי, לא אוכל למצוא מנוח או לתפקד בצורה תקינה, למרות שהסיכוי שהאירוע הראשוני יוביל לתוצאה הקטסטרופלית הוא קלוש ביותר.

2. פגיעה בערכים – כאשר אדם חש שאחד מערכיו החשובים נפגע, הדבר מקשה עליו למצוא מנוח. אם ערך "המשפחה" חשוב לי מאוד, או שערך "הביטחון" נפגע כתוצאה מהחשש הכלכלי, "צדק", פגיעה ב"כבוד" כל אלו יגרומו לחוסר נוחות וסטרס רב, ייצרו מתח ויקשו על ההתמודדות.

3. מצב פיזי – מחסור בשעות שינה, תזונה לקויה, ומתח פיזי כללי הם כולם גורמים שמכבידים על הגוף ומגבירים את רמות הסטרס.

4. ערוצים פתוחים – התמודדות עם הפרידה מערבת התעסקות בתחומים רבים במקביל: כלכלי, משפחתי, חברתי, דאגה לילדים, דאגה למה שיגידו עליי, המשפחה המורחבת, ענייני נדל"ן ועוד. ניתן לדמות זאת לחדר שבו פועלים 5-6 מכשירי רדיו בו זמנית – במצב כזה, אי אפשר לשמוע דבר באופן ברור.

5. מוחנו על ציר הזמן– מוחנו לא יודע זמנים, וכשאני מדמיין עתיד שלילי או בעייתי, מוחי מיד משחרר הורמונים שגורמים לי להרגיש רע ומגביר את הסטרס. למרות שהעתיד עדיין לא קרה, המחשבות עליו משפיעות על התחושות והתגובות שלי בהווה.

ההשפעה הסביבתית של הסטרס במהלך הפרידה

אחד האספקטים הכואבים ביותר בפרידה הוא השפעת הסטרס על הילדים. כשההורים מתמודדים עם פרידה, גם הילדים חווים חוסר וודאות ומתח. מחקרים מראים שילדים בתהליכי גירושין נוטים לפתח חרדה, בעיות רגשיות, ולעיתים גם קשיים בלימודים ובחברה.מלבד הילדים גם מעגלים חברתיים קרובים כמו הורים, אחים של בני הזוג או חברים קרובים עשויים לחוות את עליית הסטרס כתוצאה מההחלטה.

כלים להתמודדות עם סטרס בזמן פרידה

החדשות הטובות הן שיש דרכים לנהל את הסטרס בצורה בריאה. הנה כמה כלים שיכולים לעזור:

1. וודאות - התבוססות על עובדות ונתונים. בסופו של דבר הליך הגרושין עוסק במספר סופי ולא גדול של נושאים, כאשר מפרקים אותם לגורמים, עוסקים בנושא אחד כל פעם ומייצרים בו וודאות, הפאזל מושלם והוודאות הזו שמראה שניתן לחיות בטוב במציאות החדשה מרגיעה מאוד. וודאות חשובה עוד יותר בהתנהלות עם הילדים, תחושת חוסר הוודאות היא הגורם המרכזי שמייצר סטרס אצלם ולכן חשוב לתווך להם את התהליך שסופו כבר מגובש אצל ההורים.

   כדי להתמודד עם אמונות היסוד השליליות שהוזכרו למעלה כדאי לרשום אותן, ואז לרשום את מחשבות הבניים ואת המסקנה הסופית, אחריי שהן רשומות ונמצאות מולנו לשאול "האם זה באמת כך?" לגחך אותן, להפריך ולהמשיך הלאה.

   
   

2. הגדרת מטרות משותפות: הזוג בחר להתגרש מכיוון שלא טוב לו, זוג שישב יחד ויגדיר מטרות משותפות כמו "אנו רוצים שלילדים יהיה טוב", "רוצים לדאוג לעתיד הכלכלי של הילדים", רוצים לדאוג שכל אחד מבני הזוג יחיה ברווחה כלכלית", "אנחנו רוצים שכל אחד מבני הזוג יחיה ברווחה נפשית" ,"רוצים שהמשפחות המורחבות ימשיכו להיות משמעותיים עבור הילדים" ועוד...שאלו הן המטרות ולכל אורך התהליך הזוג מוודא שאף אחת מהן לא תיפגע הדבר מוריד את רמת הסטרס משמעותית.

   
   

3. מניחים לעבר ומתמקדים בעתיד (הטוב): העבר מייצר נרתיבים שלא תמיד נצליח לשנות, לעיתים יש פגיעות, עלבונות, כעס נוראי, תחושת נבגדות, טראומות. כדי להיחלץ מכל אלו כל צד יצטרך לסלוח, לצד השני ולעיתים גם לעצמו.

   תהליך של סליחה והשתחררות מטראומה הוא לא פשוט, לעיתים מחייב טיפול וצורך זמן רב. אין לנו מכונת זמן ואת הנעשה אין להשיב, על כן זוג שיצליח להתמקד בעתיד, לצייר בדימיון עתיד טוב יותר, בו לכל אחד מהצדדים טוב יותר ירגיש הרבה יותר טוב, ישתחרר מהמשקולות של העבר ויוריד את רמות הסטרס.

   
   

4. לייצר מעטפת טיפולית וחברתית-: טיפול פרטני או זוגי יכול לעזור לאזן את הרגשות ולעבוד על פתרונות שיביאו לתוצאות טובות יותר בתהליך הפרידה. לגייס תמיכה משפחתית וחברתית, חשוב מאוד לשתף אנשים קרובים/חברים ברגשותיכם, אפילו אחד/ת, פחות ביקורתי/ת, כזה שנותן/ת חיבוק שצריך ואפשר יהיה לשתף אותו/ה יכול לעזור לשחרר את הלחץ ולקבל תמיכה רגשית חשובה.

   
   

5. להיות פעילים, לא לעצור את השגרה: להמשיך עשייה מהנה, להמשיך בתחביבים ובעיקר לשלב פעילות גופנית סדירה שעוזרת להפחתת רמות הסטרס ומשפרת את מצב הרוח, מיינדפולנס, מדיטציה, תרגולי נשימה, עבודה פיסית...עשויים לסייע מאוד בהפחתת הסטרס,

   
   

**

-

לסיכום

הסטרס במהלך פרידה וגירושין הוא בלתי נמנע, אך הבנה מעמיקה יותר של ההשפעות שלו ושל הכלים להתמודדות עימו יכולה להפוך את התהליך לנגיש ובריא יותר, גם עבורכם וגם עבור ילדיכם. חשוב לזכור שהחיים לא נעצרים בתהליך הגירושין, והיכולת להמשיך קדימה תלויה רבות בניהול נכון של המתח והרגשות המתעוררים בתוכו.

---